אהרן (אהרלה) שרמן

בן רחל ומשה, נולד ביום ו' באלול תרפ"ז (03.09.1927) בתל-אביב. עוד בהיותו בבית-הספר הצטרף ל"הגנה" והשתתף באימונים ובפעולות בסביבה. הוא למד מכונאות-רכב ועבד במקצועות אלה. בשנת 1945 התגייס לנוטרות ואחרי ששירת זמן-מה באזור ראשון לציון הועבר לעמק-יזרעאל ושימש במשך שנתיים נהג טנדר- נוטרים בעפולה.

כשפרצה מלחמת-העצמאות חזר הביתה, עבר לשרת ביחידתו בחי"ש, שהייתה אחר-כך לגדוד בחטיבת "גבעתי", והשתתף בכל פעולותיה בחורף תש"ח, ביניהן: ניתוק תחבורת האויב, פיצוץ מפקדת חסן סלמה וכו'. בפסח תש"ח נפצע בקרב על תל-א-ריש, וכשהבריא וחזר לגדודו כבר עמד הגדוד במלחמה נגד הפולש המצרי. פלוגתו עמדה לצאת לפעולת "שבתאי", הניסיון לכבוש מחדש את ניצנים שנפלה בידי המצרים. אחד החיילים היה צריך להישאר בבסיס ולשמור, והואיל ואהרן היה עדיין חלש אמרו להשאיר אותו בתפקיד זה. הוא התנגד לכך ועמד בכל תוקף על זכותו להשתתף בפעולה חשובה זו וצורף לפלוגה. הוא ביצע את משימתו בהצלחה, כמקשר בין שתי כיתות שחדרו לנקודה מסוימת בניצנים, אך נפגע בפגז ונפל, ביום ג' בסיוון תש"ח (10.06.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראשון לציון.