ורד פלג מוסאל

בת יצחק ומלכה. נולדה ביום י"א בכסלו תשי"ח (04.12.1957) בראשון-לציון. למדה בבית-הספר היסודי 'חביב' שבמקום , המשיכה את לימודיה בגימנסיה הריאלית שבראשון-לציון. ורד הייתה תלמידה חרוצה והישגיה בלימודים היו מצוינים. מילדותה אהבה לקרוא ספרים שעות רבות והייתה מנויה פעילה בספרייה. בעקבות הספרים שקראה החלה אף לכתוב שירים, חיבורים, משלים וסיפורים על נושאים שונים ומגוונים. אהבה מאוד את לימודי-הספרות בבית-הספר ומקצוע נוסף שהתעמקה בו בלימודיה היה התנ"ך. בזמנה הפנוי אהבה לרקוד ג'אז ולתרגל את המצריך תרגול. היא הייתה חברה מגיל צעיר בתנועת-הנוער 'מכבי הצעיר' ובגיל 14, לאחר שסיימה קורס-הדרכה, התחילה להדריך חניכים. הייתה מקובלת מאוד בחברה ואהודה על כל הסובבים אותה - בנים ובנות כאחד. היא נמנתה על רביעיית בנות, חברות קרובות אשר בילו, למדו ועשו הכול ביחד. היא השתתפה בחידונים ובשעשועים, נטלה חלק פעיל במסיבות הכיתה ואהבה לרקוד ולבלות.

ורד גויסה לצה"ל ביולי 1976. לאחר הטירונות החליטה להתנדב לקורס-מד"נים. את הקורס הקשה סיימה בהצטיינות, ומפקדיה ציינו לשבח את יכולתה הרבה. מדריכת הכיתה בקורס המד"נים מספרת: "ורד היא נערה בעלת משמעת עצמית ומטען אישי גדול. במשך הקורס היא עזרה הרבה לחלשות ממנה וטיפחה בהן רצון ואכפתיות." עם סיום הקורס נשלחה ורד להדריך בבסיס הגדנ"ע שבבאר-אורה ומצאה סיפוק רב בעבודתה. כבר בעת הלימודים בבית-הספר התיכון שאפה לסייע לנוער במצוקה, על-כן ידעה להתמודד עם בעיות שונות שצצו בקרב חניכותיה ועשתה את מלאכתה לשביעות-רצונם של כולם. חניכותיה אהבו אותה משום שנהגה בהן בנועם ומעולם לא הרימה את קולה עליהן. הן עשו הכול כדי למלא את דרישותיה של ורד וכך סיימו תמיד את הקורס בהצטיינות. בבאר-אורה רכשה לעצמה ורד ידידים וידידות רבים ושם אף הכירה את סגן-מפקד-הבסיס, שהיה כעבור זמן לחברה הקרוב ביותר. בעקבות הצלחתה הרבה הציעו לה מפקדיה פעמים-מספר להשתלם בקורס-קצונה. הקורס האחרון שהדריכה היה קורס 'מדריכי כיתה'. היא חשה סיפוק רב בעבודתה בקורס הקשה ובסיומו הוענקה לה דרגת סמל.

כל משך-שירותה הצבאי כתבה ורד מכתבים רבים לבני-משפחתה. היא חילקה עמם כמעט כל חוויה וכל אירוע שעבר עליה. ממכתבים אלה ניתן ללמוד על הקרבה העמוקה בינה לבין בני-ביתה; כפי שמגדירה זאת אמה: "היינו שקופות כל כך," וכפי שמספרת אחותה: "מעולם לא הייתה נפש שהבינה אותי כמו ורד. היא הייתה החברה הטובה ביותר שהייתה לי."

ביום ט' באב תשל"ז (23.07.1977) נפלה ורד בעת שירותה. הובאה למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין בראשון-לציון. השאירה אחריה הורים ואחות.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "עם נפילתה של ורד איבדנו נערה וחיילת מצטיינת, שהייתה חלק מאתנו. את הערכתי הכנה אליה הבעתי, כאשר הענקתי לה את דרגת הסמל, לה הייתה ראויה, בנוכחות הסגל וחניכותיה למענן פעלה ועשתה כה רבות. היא תחסר לנו, והחלל שהותירה לא יימלא לעולם."

משפחתה הקימה אנדרטה לזכרה בבסית הגדנ"ע שבבאר-אורה והוציאה לאור חוברת לזכרה בשם 'ורד שנקטף', ובה שירים, מכתבים, וקטעים מיומנה.